198 המפה והטריטוריה לוי היא להעיד באופן המדויק ביותר, הרי שלא ניתן לתאר את הדברים בצורה אובייקטיבית . האובססיה של לוי לספר גרמה לו לחזור שוב ושוב על אותם סיפורים באוזני כל מי שרצה לשמוע אותם, וגם באוזני כל מי שלא רצה לשמוע . לפני שהסיפורים נכתבו הם נבנו ; החומר הגולמי עבר בחדר העריכה והפך לסיפור . לוי הפך את זיכרונותיו לסיפורים שאנשים מסוגלים ורוצים לשמוע — שני התנאים ( מסוגלים ויכולים ) היו חשובים ללוי, ולשם כך היה עליו להיות מובן, וכדי להיות מובן הוא עצמו חייב היה להבין . זו אפוא הבעיה המרכזית : לוי חייב לספר, וכדי לספר ( סיפורים שלא רק אפשר להקשיב להם אלא גם רוצים להקשיב להם ) עליו להבין . אלא שגם לוי עצמו יודע ש"להבין" ו"להסביר" אינן משימות פשוטות כלל : "אין זה מפתיע שהפילוסוף יאספֶּרס והסופר תומאס מאן ויתרו על האפשרות להסביר את ההיטלריזם" ( לוי, ,2017 עמ׳ 83 ) . הצורך להבין הפך, ברבות השנים, לא רק לצורך קיומי — "דבר שאדם אינו יכול להבינו, הוא בגדר ריקנות מכאיבה, דקירה, גירוי מתמיד המבקש לבוא על סיפוקו" ( לוי בתוך רוזנפלד, ,2013 עמ׳ 142 ) — אלא אף למחלה ממארת . בריאיון לרוברטו די ק...
אל הספר