האזור האפור 171 באי W ארבעה כפרים המתחרים זה בזה . והתחרויות, מתברר מהר מאוד, הן "סלקציות" ( עמ׳ 77 ) המתקיימות, כך נראה, מדי יום ביומו . הניפוי המדוקדק והמדויק של האתלטים "מצמצם עד מאוד את הצורך בבקרה" ( עמ׳ 86 ) — הסלקציה עושה אפוא את העבודה בעבור הרשויות . כדי להבין את אופי התחרויות באי W די להציג את תחרות האטלנטיאדות — תחרויות ה"נערכות בסימן של חירות ללא מצרים" ( עמ׳ 131 ) . מטרת המתחרים בתחרויות אלו היא להגיע לנשים, שלרגל האירוע מוּצאות מהאזורים הסגורים שבהם הן מתגוררות . אלו שנתפסות "נאנסות מול מושבי הכבוד" ( עמ׳ 126 ) . בשל אופייה של התחרות לפחות שליש מהמתחרים מוכים בזירת המאבק "עד אובדן חושים" ( עמ׳ 131 ) או קודם לכן — "קרבות מתוכננים מראש פורצים בלילה באולמות השינה . אתלטים מוטבעים בכיורי הרחצה או בבתי השימוש" ( עמ׳ 133 ) . ככל שאנו מתקדמים בספר מתברר כי אין מדובר באי העוסק בספורט אלא במחנה השמדה — "ה- Struggle for life הוא-הוא החוק השורר כאן [ באי W ] " ( עמ׳ 93 ) , וכצפוי, התוצאות דלות, התחרויות מדוּמות והאתלטים "לבושים כליצנים . . . וכל תחרות משמשת עילה ללעג ולקלס" ( עמ׳ 88...
אל הספר