המפה והטריטוריה

הקדמה 15 הטראומה — הוא מספר את חוויותיו בגוף ראשון יחיד ; ק . צטניק, לעומתו, כותב בגוף שלישי יחיד ומשחזר את הטראומה באובססיביות, וכך הוא חוסם, לפחות לכאורה, כל תהליך של עיבוד והחלמה ; לוי מסתמך על זיכרונותיו, ק . צטניק אינו יכול להבדיל בין סיוטיו והזיותיו לבין המציאות ; לוי היה מנותק 3 מיהדותו, ק . צטניק, שנולד כיחיאל פיינר, למד בישיבת חכמי לובלין . מתוך הערכה לתבונתו ולתובנותיו, נסמכים חוקרים רבים על לוי, ואילו בעשורים האחרונים נעשה ק . צטניק לשק החבטות של חוקרי ספרות השואה והפסיכואנליזה . דן מירון, חתן פרס ישראל לחקר הספרות העברית לשנת ,1993 טוען שק . צטניק נכשל "במסירה אמינה של מורכבות ההוויה האנושית" ( מירון, ,1994 עמ׳ 202 ) , וכך הוא מנמק את עמדתו : דווקא משום שלכאורה הכשירה אותו הזעקה הפנימית, שנשא אתו תמיד לזעוק את זעקת אושוויץ ביתר תוקף ווקאלי משזעקוה אחרים, הרי היא הפחיתה מן התוקף הרוחני של זעקתו, ומשום כך, בעוד סיפורי אושוויץ שלו מחרישי אוזניים, נשמעים רעמיה האמיתיים של הזוועה מוחשיים וקרובים יותר דווקא בדיבורם המהוסה של סופרים אחרים ( עמ׳ 214 ) . בניגוד למגמה שלטת זו בחקר ספ...  אל הספר