44 צעיר ביותר, שדעתם של הגברים, גם אם מדובר בעובר אורח אלמוני ברחוב, חשובה יותר מאשר הדעה שלנו . אפילו במסגרת מערכת יחסים לכאורה שוויונית, עסוקות רובנו בלהסדיר את מי שאנחנו ואת איך שאנחנו נראות, כדי לשאת חן בעיני הגברים בסביבתנו . אנחנו קונות בגדים מחמיאים ולא נוחים, כדי להיראות "מושכות" בעיני בן הזוג שלנו . אנחנו מדחיקות את הכעס שלנו, כשהוא משאיר את קרטון החלב על הדלפק אחרי שהזכרנו לו מאה פעם להחזיר אותו, כי למרות הכול, אנחנו לא אמא שלו ( מצחיק עד כמה הביטוי הזה חוזר על עצמו בסיפורים העוסקים בקשרים הטרוסקסואליים . זוהי זעקה מהלב של נשים שמולן ניצב גבר-ילד, שאינו מסוגל לטפל בעצמו, דחיית התפקיד האמהי הזה, שאין לו מקום בקשר בין מבוגרים אבל שכל כך הרבה גברים מייחלים לו . אבל זו גם דרך להאשים את אותה האם שהייתה אמורה לחנך את בנה קצת יותר טוב . ומה עם האב ? ומה עם הגבר הבוגר שניחן ביכולת לקחת אחריות ? ) , וזה מתיש לקטר על שטויות . אנחנו נמנעות מלסתור את דבריו של גבר במהלך שיחה, כדי לא להביך אותו או שאנחנו פשוט לא בוטחות בדעה שלנו . אנחנו נענות, בעל כורחנו, למגעים מיניים מסוימים שמביכים אותנ...
אל הספר