18 תמיד בצד המפסיד . אנחנו חייבות להפסיק להלל את גברים עבור דברים כל כך פעוטים שהם עושים, כמו לצאת מוקדם מהעבודה כדי להביא את הילד מבית הספר . אסור לנו לשכוח שבאותם מצבים חברתיים סופגות נשים האשמות וביקורת קשה, ללא קשר לדרך שבה ילכו . כאן המקום להדגיש שאין כוונתי כי גברים אינם צריכים להתעניין בפמיניזם, להבין את פשר המאבק ולהסכים לערכים שלו . להפך, הטענה שלי היא שדווקא אינם מתעניינים מספיק, או מתעניינים מהסיבות הלא נכונות ( כמו להתחנף לפמיניסטיות או להביע הסתייגות אירונית בנוסח "אבל לא בבית ספרנו" ) . קיים פער עצום בין "להבין מהו דיכוי ואת המנגנונים שלו ולדעת מה מקומנו בתהליך" לבין "לנכס את אותו דיכוי כדי להעלות לקדמת הבמה ושוב להפנות את כל הזרקורים אלינו" . אנו מבקשות מהגברים להשתמש בכוח שלהם, בזכויות שלהם, באופן מועיל : לפקח על הגברים האחרים בסביבתם, למשל, במקום להסביר לנשים איך לנהל את המאבק שלהן . אנחנו מבקשות מהגברים להישאר במקומם . לא, בעצם אנחנו דורשות מהם ללמוד לקחת פחות מקום . התפקיד הראשי אינו שלהם, והם יאלצו להתרגל לזה . הנטייה שלי להקבלה בין מיזאנדריה לפמיניזם נובעת מכך שנדר...
אל הספר