אחות אאוטסיידרית | 191 שחורים היו פה לפנינו ושרדו . אנחנו יכולים לקרוא את חייהם כסימני דרך במסע ולגלות, כמו שברניס ריגון אומרת בחריפות רבה, שכל אחד מאתנו נמצא פה כי מישהו לפנינו עשה משהו כדי שזה יתאפשר . למידה מהטעויות שלהם אינה מקטינה את החוב שלנו כלפיהם, ולא את העבודה הקשה שלנו להיות עצמנו, ולהיות יעילים . אנחנו מאבדים את ההיסטוריה שלנו כל כך בקלות, את מה שלא עיכלו מראש עבורנו ה נ י ו י ו ר ק ט י י מ ס או ח ד ש ו ת א מ ס ט ר ד ם או ה ט י י ם מ ג ז י ן . אולי מפני שאיננו מקשיבים למשוררים שלנו או לשוטים שלנו, אולי מפני שאנחנו לא מקשיבים לאמָהוֹת שבתוכנו . כשאני שומעת את האמיתות העמוקות ביותר שאני אומרת יוצאות מפי ונשמעות כמו אמירותיה של אמי, אפילו בזמן שאני נזכרת כיצד נלחמתי נגדה, עליי להעריך מחדש את מערכות היחסים של שתינו, וכמוהן את מקורות הידיעה שלי . זה לא אומר שאני צריכה לעשות רומנטיזציה לאמי כדי להעריך מה שהיא נתנה לי — אישה, שחורה . איננו צריכים לעשות רומנטיזציה לעבר שלנו כדי להיות מודעים לאופן שבו הוא זורע את ההווה שלנו . איננו צריכים לסבול את הבזבוז של מחלת השכחה, שגוזלת מאתנו ...
אל הספר