90 | מסות ונאומים מאת אודרי לורד המכתב התעכב כי נרתעתי מאוד מליצור קשר אתך, כי מה שאני רוצה להתעכב עליו פה לא קל ולא פשוט . ההיסטוריה של נשים לבנות שאינן מסוגלות לשמוע מה שנשים שחורות אומרות, או לקיים אתנו דיאלוג, היא ארוכה ומרפת ידיים . אבל ההנחה המוקדמת שלי, שלא תקשיבי לי, מייצגת אולי לא רק היסטוריה, אלא דפוס ישן של התקשרות, שהוא לפעמים מגונן ולפעמים לקוי, ושאנחנו, בתור נשים שמעצבות את עתידנו, נמצאות בתהליך של חיסולו והשארתו מאחורינו, אני מקווה . אני מאמינה בתום הלב שלך כלפי כל הנשים, בחזון שלך לעתיד שבו כולנו נוכל לצמוח, ובמחויבות שלך לעבודה הקשה, והמכאיבה לעתים קרובות, הנדרשת כדי להשיג שינוי . ברוח זו אני מזמינה אותך להבהרה משותפת של כמה מההבדלים שניצבים בינינו כאישה שחורה וכאישה לבנה . כשהתחלתי לקרוא את ג נ י / א ק ו ל ו ג י ה באמת ובתמים התלהבתי מהחזון שמאחורי מילותייך, והנהנתי כשדיברת בחלק הראשון על מיתוס ומיסטיפיקציה . מילותייך על הטבע ועל תפקיד האֵלָה, וגם על הדרכים שבהן טושטשו פני האלה, תמכו במה שאני-עצמי גיליתי כשחקרתי מיתוסים / מעשיות / דתות של אפריקה בחיפוש אחר טבעה האמיתי...
אל הספר