82 | מסות ונאומים מאת אודרי לורד שנשים שחורות צריכות להיהפך למטרות הראשיות של הזעם המוצדק שלהם . איזה ניתוח מדויק של הדרקון הקפיטליסטי הזה, שבתוכו אנחנו חיים יכול להצדיק אונס של נשים שחורות בידי גברים שחורים ? לפחות פמיניסטיות שחורות ונשים שחורות אחרות התחילו בדיאלוג הכל כך נדרש הזה, ולא משנה עד כמה מרירות המילים שלנו . לפחות אנחנו לא מטרידות את האחים שלנו ברחוב, או מכות אותם למוות בפטישים . עוד לא . אנחנו מזהות את המופרכוּת שיש בפתרונות נפרדים . סטייפלס מסנגר על העמדה שלו באומרו כי הקפיטליזם הותיר לאדם השחור רק את הזין שלו לסיפוק, ו"זעם יוצא דופן" . האם זעם זה ראוי יותר מזעמן של נשים שחורות ? ומדוע נשים שחורות אמורות לספוג את הזעם הגברי בשתיקה ? מדוע הזעם הגברי הזה לא מופנה כלפי אותם כוחות שמגבילים את הסיפוק שלו, כלומר הקפיטליזם ? סטייפלס רואה במחזה של נוצ'קה שָנְגֶ'ה, ל כ ב ו ד ב נ ו ת ש ח ו ר ו ת, "תיאבון קולקטיבי לדם של גברים שחורים" . ועם זאת, בנותיי ואחיותיי השחורות הן אלו ששוכבות מדממות מסביבי, קורבנות התיאבון של אחינו . באיזה ניתוח תיאורטי יסווג סטייפלס את פטרישה קוואן ? היא ענ...
אל הספר