שירה אינה מותרות

50 | מסות ונאומים מאת אודרי לורד מקומות אלה של אפשרות בתוכנו הם מקומות אפלים, כי הם קדומים וחבויים ; הם שרדו והתחזקו בזכות האפלה הזאת . בתוככי המקומות העמוקים הללו שומרת כל אחת מאתנו מאגר של יצירתיות ועוצמה, של רגש ושל ריגוש שלא נבדקו ולא תועדו . מקום העוצמה של האישה בתוך כל אחת מאתנו אינו לבן ואינו חשוף ; הוא אפל, הוא עתיק והוא עמוק . כשאנחנו מסתכלות על החיים באופן האירופאי רק כעל בעיה שיש לפתור, אנחנו מסתמכות אך ורק על הרעיונות שלנו שישחררו אותנו, כי אלו הדברים שהאבות הלבנים אמרו לנו שהם יקרי ערך . אבל כשאנחנו באות יותר ויותר במגע עם תודעת החיים הקדומה והלא אירופאית שלנו, כמצב שיש לחוות וליצור בו קשרי גומלין, אנחנו לומדות יותר ויותר להעריך את הרגשות שלנו, ולכבד את מקורות הכוח החבויים שלנו, שמהם מגיע ידע אמיתי — ולכן גם פעולה בת-קיימא . ברגע הזה בהיסטוריה אני מאמינה שנשים נושאות בתוכן את האפשרות למיזוג שתי הגישות הללו, הדרושות כל כך להישרדות, ואנחנו הכי קרובות לכך בשירה שלנו . כוונתי פה לשירה כזיקוק התגלותי של חוויית חיים, לא למשחק המילים העקר שפעמים רבות מדי האבות הלבנים הגדירו בטעות...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ