112 דורית וייס שדאג לאישורים הנדרשים . כבר בערב הראשון התמלא בית החולים על שני צריפיו בחולים . גברים, נשים וילדים אושפזו מיד עם בואם . מרבית החולים סבלו משלשולים . ברז המים היה מרוחק כ- 15 מטר מהצריף והמטבח כחצי קילומטר - התנאים היו פרימיטיביים והעומס הרב העסיק את האחיות . הן חילקו שתייה לעולים ורחצו אותם בקערה, ונאלצו למלא בכל פעם מחדש מים מהברז המרוחק . לרשותן עמדו שתי קערות בלבד . בחצות הסתיימה קבלת החולים במרפאה : ביניהם היו כמה חולים במצב קשה, ובמיוחד היה קשה מצבם של הילדים . האחיות החליפו סדינים וסירים ובכל פעם נאלצו לצאת אל הברז . לעזרת האחיות התגייסו מתנדבי מד"א מחיפה, והם דאגו לעזרה של אחיות מתנדבות בכל בוקר וערב . עם בוקר נפתחה המרפאה לעולים ; הרופאים בדקו במהלכו כ- 159 חולים ונעזרו באחות שעבדה איתם במרפאה . האחיות המנוסות זיהו שמרבית הבעיות במחנה הן סניטריות . הבישול נעשה על עצים במטבח, ועשן רב מילא את החדר . את הכלים רחצו במרפסת פתוחה בתוך גיגיות גדולות של כביסה שצינורות חיברו אותן אל הביוב הכללי . האשפה נמצאה סמוך למקום שטיפת הכלים וזבובים רבים כיסו אותה, ומפחי האשפה אל תו...
אל הספר