478 משה שמש חתרה להסכמים חלקיים או נפרדים עם ישראל . למתיחות בין שתי המדינות תרמו גם האוריינטציה האמריקאית של סאדאת לעומת האוריינטציה הסובייטית של אסד, שהייתה מהולה בגישה לאומנית קיצונית ובהבנה שונה של היעדים השלביים שאושרו בפסגת אלג'יר ובראייה שונה של מרכיבי 'המטרה השלבית' הערבית והתנאים לכינוס ועידת ג'נבה ולהשתתפות בה . בעייתו של סאדאת הייתה בעיקרה בזירה הערבית, ואילו בעייתו של אסד הייתה בעיקרה אידיאולוגית וסורית-פנימית . ברקע הדברים גם ריחפה ההנחה כי קל יותר להגיע להסדרים בסיני מאשר ברמת הגולן . האסטרטגיה הסורית אחרי המלחמה למרות שלא היו לסורים הישגים טריטוריאליים במלחמת יום הכיפורים, תוצאותיה חיזקו את דבקות המשטר הסורי באסטרטגיה שלו, אותה קבע לאחר עלייתו של אסד לשלטון . אסד פירש את 'המטרה השלבית' עליה הוחלט בפסגת אלג'יר כרוחה וכלשונה - כשלב בדרך להשגת היעדים האסטרטגיים שלו . מפלגת הבעת' הסורית קיבלה את עקרון השלביות אותו הכתיב סאדאת, בהסבירה כי : 'מלחמת אוקטובר הביאה את האומה הערבית, זו הפעם הראשונה, לשלב של כושר להתוות לוח זמנים ולקבוע מטרות ביניים ברורות, הניתנות להשגה במסגרת האפ...
אל הספר