228 משה שמש תוצאות המלחמה ועליית משקלם של ארגוני הפדאיון שלא הצטרפו עדיין לאש"ף עוררו שורה של שאלות בקרב חוגים ומשכילים פלסטינים, חברי הוועד הפועל של אש"ף ומנהיגי הארגונים הפלסטיניים . היו אלו שאלות חריפות ונוקבות : לאן פני אש"ף ? האם יש הצדקה להמשך קיומו כל עוד הוא מזוהה עם האיש שקירי ? ואם כן, מי יהיה בצוות ההנהגה, מה יהיו יעדיו ומטרותיו של הארגון ומה יהיה גורל התמיכה הכספית הערבית בו ? אט-אט נוצר קונצנזוס ערבי ופלסטיני שאש"ף לא יוכל להמשיך באותה מתכונת ועם אותה הנהגה וכי יש לחולל בו שינויים מהותיים . ע'סאן כנפאני, מפעילי ומנהיגי 'הלאומנים הערבים', היה בדעה, לה היו שותפים מנהיגי הארגונים ותומכיהם, כי על אש"ף להפוך לארגון פדאיני שיאחד בתוכו את הארגונים הפלסטיניים וכי יש להחליף 2 את הנהגתו בהנהגה שתייצג את כל אותם ארגונים . שפיק אל-חות, גם הוא מפעילי תנועת 'הלאומנים הערבים', ששימש בתקופת שקירי כנציג אש"ף בביירות והיה בין עורכי השבועון הלבנוני אל- חואדת' , ניתח ב- 25 בספטמבר 1967 את המצב הפוליטי בזירה הפלסטינית ואת עתידו של אש"ף . חות ציין כי שתי אסכולות בלטו בקרב ההנהגה והפעילים הפלסטי...
אל הספר