בית השימוש במרחב הסמלי 111 ג ( שפכים וגלישת הטבע ה'נשי' : האישה מדומה אם כן ל"מרחב נקוּב" ) holey space ( , העלול לדלוף ולזהם את סביבתו . 41 בהקשר זה מציגה גרוס את השאלה הרטורית : "האם ייתכן שבמערב ] . . . [ הגוף הנשי נבנה כך שהוא לא רק חסר או נעדר, אלא ] . . . [ דולף, בלתי ניתן לשליטה, נוטף נוזלים ; מתבטא בזרימה חסרת צורה, בצמיגות, בהסתרה ובהצפנה ; לא רק כמשולל פאלוס, אלא כנעדר יכולת הכלה עצמית ; לא רק ככלי סדוק או נקבובי, כמו ספינה דולפת, אלא כחסר צורה וכבולע בקרבו כל צורה, כאי – סדר המאיים על הסדר ? " . 42 כבר במסורת היוונית הקדומה אנו מזהים דאגה מתמדת באשר לגבולות מנקודת מבט מיוחדת — זו של ההיגיינה הפיזית והמוסרית כאחת . פיזיולוגית ופסיכולוגית, האישה היא רטובה . הדימוי של האישה כתוכן חסר צורה מתברר היטב מכתבי הפילוסופים היוונים . גם במיתוס גבולותיה של האישה הם רכים וגמישים, נקבוביים, בני שינוי . כוחה לשלוט בהם הלכה למעשה מוטל בספק . דפורמציות מלוות אותה . היא תופחת, מתכווצת, נוטפת, נחדרת, עוברת מטמורפוזות . האישה במיתוס מאבדת תדיר את צורתה לכדי מפלצתיות . בו – בזמן האישה במיתוס ידוע...
אל הספר