ד. נשיוּת, סירחון, מוות ותחייה

עידן ירון 96 נראה כי בתרבות המערבית רווחת "מטפורה ראשונית" 78 הגורסת כי "מסריח הוא רע" . הרתיעה והדחייה מן הסירחון מתבטאת למשל בביטוי המטפורי : "יצירת האמנות הזאת מסריחה " ) או, אם תרצו, " this piece of shit stinks " ( . דושאן נעדר לכאורה "חוש ריח", כשם שנעדר "חוש טעם" . אדישותו הערכית הרחיקה אותו מן המתחסד ) היפה והטוב ( , כשם שהרחיקה אותו מן המתריס ) המכוער והרע ( . חוסר התחושה והשיפוט האסתטיים שגילה כלפי ה"חפצים מן המוכן" רוקנו אותם להלכה ממשמעותם ) הנשית, העמומה, המלוכלכת והמסריחה ( , והותירו אותם ניטרליים ) גבריים, חד – משמעיים, נקיים ( . למעשה, נראה כי ריקון המשתנה מערכהּ לא צלח ; זאת מן הסיבות הבאות לפחות : ראשית, המוטיבציה לבחירת המזרקה ) כלומר, המשתנה ( ; דושאן וידידיו ) וולטר ארנסברג וג'וזף סטלה ( הכירו ככל הנראה בערכה הפרובוקטיבי . היה עליהם לדעת שמשתנה, שלא היה אפשר אפילו להזכיר את שמה בעיתון למשפחה, לא תהיה קבילה על מנהלי האגודה . 79 משמעותה וערכה של המזרקה לא נעלמו אם כן מעיניו של האמן . שנית, תהיה המוטיבציה אשר תהיה, אפשר לטעון בעקבות סארטר כי ערך נובע מעצם הבחירה : מה שא...  אל הספר
רסלינג