אהבת אלוהים 41 את התשוקה הטבעית של כל יש נברא אל הטוב המתאים לו בהתאם לצורה המיוחדת לו תומס מכנה "אהבה טבעית" . הטוב שאליו האהבה הטבעית פונה הוא הטוב המסוים שהוא שלמותו של היש הפרטי המשתוקק אליו . טוב זה הוא תכליתו הטבעית . הטוב המסוים, תכליתו של המשתוקק, נמצא מחוץ למשתוקק, שהרי לו היה נמצא בו, לא היה חסר ואף לא היה משתוקק אליו . בהשיגו אותו, באה תשוקתו על 39 בין המשתוקק לבין סיפוקה, והמשתוקק משיג את השלמות הפנימית המיוחדת לו . מושא התשוקה, היינו הטוב המסוים, קיימת פרופורציה, התאמה כלשהי ואף שיתוף 40 התאמה או דמיון שבטבע : "האהבה מחייבת התאמה ושיתוף בטבע עם הנאהב" . זה הם עקרון התשוקה הטבעית, הבסיס לאהבה הטבעית . הם סיבת האהבה — בתנאי שניתן להסביר את האהבה, שהיא דינמית במהותה, באמצעות מונחים סטטיים, ולהבין את היחס שבין המשתוקק למושא תשוקתו באמצעות היחס הצורני שביניהם . כפי שנראה בפרק הבא, תומס ניסה להסביר בראשית דרכו את אהבת הטוב 41 ) התאמה, במונחים הקרובים לאלה ששימשו אותו להסבר התופעה של הכרת היש דמיון ( . לעומת זאת בהמשך הוא הבחין בין מרחב הקיים כמושא להכרה ולהבנה ובין 42 — אף כי מר...
אל הספר