1 הבריאה כפיזור הטוב האלוהי

אהבת אלוהים 33 אינו היש כשלעצמו אלא היש בהיותו מתייחס אל משהו אחר . השם 'טוב' מבטא את 25 הראוי להשתוקקות" . זו הסיבה שבשלה האהבה איננה נתפשת בראש ובראשונה כביטוי ל הכרת הטוב ולהוקרתו כיש מושלם שהוא מושא להכרה, אלא כ התנסות בטוב כטוב . ההתנסות מתרחשת אמנם באמצעות התבונה אשר הודות לה נוכח הטוב לאדם, ואולם להכרת הטוב מתלווה הרצייה בו . ברצונו של האדם בטוב מסוים ממלא הטוב תפקיד כפול : ראשית, כמושא להכרה ולפעילות תבונית הוא מגדיר תוכן אפשרי ) ובכך ממלא תפקיד של סיבה צורנית, במונחיו של אריסטו ( ; שנית, הוא משמש כתוכן שאותו האדם מבקש להגשים ולהשיג ) ובכך הוא מהווה לו סיבה תכליתית ( . הטוב מופיע כטוב בתנועת התשוקה שהוא מעורר, ובראש ובראשונה — באהבה . דווקא משום כך מוגדרת האהבה כהתנסות המגלה את הטוב, בהיותה הפעילות המיוחדת לטוב כטוב, פעילות שאותה הוא פועל על הנושא האוהב . ייחודיותו של הטוב היא בהיותו יש בפועל, הקודם לתנועת האהבה אך מניח מראש כוח משתוקק : 26 "הטוב הוא, אם כן, המושא התואם את האהבה" . א . 2 . טוב כנטילת חלק וטוב כשלעצמו רבים הם הטובים שהם מושאים לתשוקה . ישנם פרשנים המייחסים לתומס...  אל הספר
רסלינג