התפתחות הישיבות בצפת

53 169 במכתב שפרסמה בעיתון “השקפה”, קבוצה שכינתה את עצמה “עדה התנצלו בפניו . של עשרה” פורטה התנהלותם המושחתת של גבאי הישיבה ומעילתם בכספים, ואף נטען כי המבנה מושכר לקבוצת נשים ואלה מגרשות ממנו צעירים שבאים להתפלל או 170 פעילותה של ישיבת תפארת משה הצטמצמה בהדרגה, ובסופו של דבר נפסקה ללמוד . בגלל מחסור משאבים . ישיבת תורת ארץ ישראל – ישיבת הרידב”ז בשנת תרס”ה ( 1905 ) עלה לארץ ישראל הרידב”ז – הרב יעקב דוד בן זאב וילבסקי ( 1845 – 1914 ) , ומייד עם עלייתו לארץ ישראל נתקבל כרב ואב בית הדין בצפת . עוד לפני 171 שבירושלים למנותו לתפקיד, שהגיע ל ארץ החליטו רבני “הוועד הכללי כנסת ישראל” 172 מכיוון שכיסא הרבנות בצפת היה פנוי באותה שעה . יהודי צפת קיבלו את ההצעה בשמחה, והרידב”ז השתלב היטב בציבור והתחבב על תושבי העיר . כך נוצר מצב יוצא דופן : הרידב”ז, שהשתייך לזרם הליטאי-פרושי, מונה לרב העיר שכמעט כל יהודיה השתייכו לזרם החסידי, למרות המאבקים ההיסטוריים המתמשכים ורבי המשקעים בין שני הזרמים . זמן מועט לאחר הגיעו לצפת ייסד בה את ישיבת תורת ארץ ישראל, ובשמה המלא – תלמוד תורה הכללית וישיבת תורת ארץ ישראל...  אל הספר