שאול מרמרי 218 אם כן, מנקודת המבט הישראלית, לקהילות היהודיות באסמרה, באדיס אבבה ובעדן נשמר תפקיד חשוב בחזון הים האדום . כנגד המגמה הכללית של קיבוץ גלויות, אף הוצע לשמור על אותן קהילות בגולה למען המטרה הלאומית . הקהילות מצדן נענו לקריאה 95 לדגל, ויהודי אדיס אבבה ואסמרה, ובהם שלום שלמאי, הצהירו על מחויבותם לישראל . אולם לצד הצהרות נאמנות כאלה, שבוודאי נבעו מהזדהות אמִתית עם המדינה היהודית, בשיתוף הפעולה אִתה היה טמון להם גם רווח . בשנים שחרתה ישראל על דגלה את המסחר בים האדום מצאו סוחרי הפזורה הזדמנות עסקית במסחר הלאומי . עם תחילת הבעת העניין של ישראל בים האדום זרם שצף של הצעות לממשלה מכיוונים שונים . בין הפונים היו סוחרים פרטיים שהציעו את ניסיונם ואת קשריהם האישיים . כך למשל הסוחר המוסלמי אברהים חסון מעכו טען כי הוא בעל אזרחות אתיופית והוכיח, בהצעה מסחרית מפורטת, היכרות עמוקה עם השוק האתיופי ; נסים מנצור מירושלים הציג את עצמו ב- 1951 כמי שסוחר עם עדן ואתיופיה כבר שנים והציע 'לפעול בכוון לקדום יחסי מסחר בין ממשלנו לבין ממשלת חבש' ; ויחיאל חבשוש, סוחר תל-אביבי יליד צנעא, הציע להחיות את המס...
אל הספר