תרפיית הקולות היריבים׀ 375 באחד ממסעותי בטבע ההודי, הבחנתי באנשים מתקבצים בפתח מערה . שם באפלולית הקרירה ישבו בצפיפות ערב-רב של בני אדם סביב אבן אליפטית ולחשו מזמורי תפילה . לצדי ישב הודי בעל חזות עירונית והתברר שהוא מרצה באוניברסיטה מקומית . "זאת רק אבן ? " שאלתי, והוא הסביר שעבורו הרכנת הראש מול האבן היא ביטוי לצניעות, עבור האחר אולי היא מהווה סמל להשתייכות חברתית, אחר רואה בה נציג של אחד האלים ואחר רואה בה את האל עצמו . מאז עבר זמן רב ותרפיית הקולות היריבים הלכה והתגבשה . הייתי רוצה שהיא תדמה לאותה אבן . עבור האחד היא תסמל את הרעיון של התקרבות לזולת, עבור האחר את הדרך להפחית את העמדה הקורבנית ואת נטייתו להאשים את עצמו ואת הסביבה, עבור השלישי את הדרך להעשיר את עולמו הפנימי, עבור הרביעי את הדרך לממש את החיים באומץ לב, עבור החמישי להכיר בכך שיש לו כוחות שונים ומנוגדים בנפשו, השישי יכיר בכך שיש בו רצונות יריבים והשביעי יֵדע שהוא עצמו מורכב מקולות יריבים . פה ושם אני רואה ניצנים של אותם רעיונות צצים במקומות אחרים . אמנם לא מבושלים היטב ולא תמיד נסמכים על ניסיון טיפולי רב, אך הכיווּן קיים...
אל הספר