היתה לי הזדמנות לעשות את זה כאשר השהות של דן ב"בית ספר טוב" עמדה להסתיים . הייתי מאוד בלחץ . בהסכם שאלכס ואני חתמנו עם משרד החינוך הסכמנו לשקול את האפשרות שלאחר אותה שנה דן ילך לבית הספר הציבורי, אבל עדיין לא הייתי שלמה עם התוכנית הזאת . כאשר הסכמנו על כך היה חורף . לא תיארתי לעצמי שהחודשים האלה יעברו כל כך מהר . חשבתי שבזמן הזה אגיע איכשהו לתוכנית כלשהי . באחד הימים הטרודים האלה ניגשה אלי אחת האמהות במגרש החניה ואמרה, "יש שמועה שמירה המנהלת עוזבת כדי לפתוח בית ספר משלה . " הייתי מאושרת לשמע החדשות . חשבתי לעצמי שמירה בטח לא תגבה שכר לימוד כל כך גבוה, כמו שלקחו ב"בית ספר טוב", לפחות לא בהתחלה . לשלוח את דן לבית הספר שלה היה פתרון מושלם . משמעות הדבר שהיא תמשיך ללמד אותו ובטח נוכל לעמוד בזה כלכלית . ידעתי שהחדשות יעוררו אנדרלמוסיה מוחלטת . מירה היתה יצור אלוהי עבור כל ההורים . הם נמשכו אליה כמו דבורים אל צוף . כמו אמהות של אוטיסטים לתקווה . אם הן היו יודעות שהיא עומדת לעזוב, הן היו הולכות אחריה לכל מקום . כשהחדשה נפוצה כמה שבועות לאחר מכן, החברות שלי היו מבועתות . הן פחדו עד מוות מכך שמ...
אל הספר