החלטתי לקחת את הלפטופ שלי ולבלות זמן קצר בכתיבה בבית הקפה החביב עלי לפני שאסע לפגישה . פעולת הכתיבה עזרה לי לראות דברים בבהירות ולהתמודד עם האתגרים, וגם הרגיעה אותי . כבר כשיצאתי מהמעלית של הבניין שלנו אל הלובי, הבחנתי בסידור פרחים מהמם - זר של אדמוניות ענקיות בכל גוני הוורוד : ורוד תינוק, ורוד עדין, פוקסיה, ורוד בוהק, כמעט סגול, הצבע החביב עלי שזיהיתי אותו רק באדמוניות . עצרתי לבחון את הזר מקרוב . התקרבתי ועצמתי את עיני, הרגשתי את הרכות של עלי הכותרת על עור הפנים, נשמתי פנימה את הריח המשכר והרגשתי שאני בשדה שטוף שמש, מתחממת לאורה . אחרי שקניתי קפה ומצאתי מקום לשבת בבית הקפה, נשארו לי בדיוק עשרים ושלוש דקות לכתוב . החלטתי לנצל את הזמן הזה לכתיבת פרק נוסף בספר שלי . רציתי שזאת תהיה התרחשות חיובית . איך דן יהיה כשמצבו ישתפר והוא יתגבר על האתגרים שלו . היה זה רבי נחמן שאמר שאדם מתקיים במקום שבו המחשבות שלו נמצאות . החלטתי ליצור מחשבות חיוביות, הכי טובות שיכולתי ברגע הנתון . כתבתי עמוד וחצי ואז הייתי צריכה להזדרז כדי לא לאחר . על הספה, ד"ר ברגר חייכה אלי בעודה מארגנת את הניירות שלה ופותחת ...
אל הספר