הלכתי לחנות הטבע מיד אחרי הפגישה . אם זאת היתה הדיאטה שדן צריך כדי לנצח את האוטיזם, הייתי מוכנה לאתגר . הדבר הראשון ששמתי לב אליו בעודי צועדת במעברים שבחנות, היה כמה הכול יקר יותר . כל חבילה של פסטה נטולת גלוטן עלתה פי שלושה מפסטה רגילה . כל כיכר לחם ללא גלוטן עלתה פי שניים מהלחם המשובח שהיינו קונים בחנות רגילה . החלטתי להחליף את כל מה שיכולתי במזון שיתאים לדן . קניתי לחם ופסטה נטולי גלוטן, ולהפתעתי הוא ממש אהב אותם . קניתי סוג חדש של עוגיות, שגם אותן הוא אהב . באותו סוף שבוע פיניתי את כל המזונות האסורים מהבית, התחלתי להגיש רק את המזונות החדשים ולדן לא היתה בעיה עם זה . אלכס עשה פרצוף כמובן, כשהפסטה ללא גלוטן החליפה את זו שאהב, אבל אמרתי לו שאני לא חושבת שדן יצטרך להיות בדיאטה הזאת הרבה זמן . קראתי שהיו ילדים עם אוטיזם שהשתפרו מאוד, ובמהירות, עם דיאטה מהסוג הזה . הבעיה היתה בגן . ב״ילדים שמחים״ הגישו לילדים חטיפים פעמיים ביום, בבוקר ואחר הצהריים . נתנו להם קרקרים, דגני בוקר ופירות . עכשיו כל מה שדן יכול היה לאכול מזה היו הפירות . אבל פירות לא יכולים להשאיר ילד שבע לזמן רב . דן רצה את ה...
אל הספר