שמי הוא סלמה ׀ 51 לפטור, אז החלטתי להתחזות לאחות . דינצ'ה יֶסֶה, בחורה לא-יהודייה שהיתה חברה טובה מאוד של בת דודי זטי רוט, עבדה כאחות לפני נישואיה . שאלתי ממנה מדי אחות, לבשתי אותם והלכתי למשרד הפטורים ברובע אמסטרדם-דרום . בחזית הבניין היה ספסל ששימש כדלפק . מאחוריו ישבה אישה, ולצדה עמד קצין אס-אס . התור היה ארוך להחריד . נאלצתי לחכות שעות על גבי שעות, בתחושת חרדה גוברת . חששתי מהשאלות שעלולים לשאול אותי כדי לברר אם אני דוברת אמת, אך כשהגיע תורי, האישה רק אמרה שהתקנות אינן מאפשרות להמיר אישור רפואי בפטור חברתי . נדרשתי להתייצב למשלוח למזרח אירופה ביום המחרת . טיפחתי תקוות גדולות מהתוכנית שלי, והייתי מאוכזבת עד ייאוש . הלכתי מיד לאדון וגברת דה יונג, להגיד להם שלא אוכל עוד לעבוד אצלם . כשהגעתי, הם היו בחצר ביתם ושוחחו עם השכן שלהם, מהגר יהודי מגרמניה שניהל מפעל פרוות והועסק בייצור בגדים לחיילים הגרמנים בחזית הרוסית . הוא הקשיב לסיפור שלי ולמרבה תדהמתי אמר, "למה שלא תבואי לעבוד אצלי ? " מכיוון שהעבודה שהוא הציע לי לעשות אצלו נחשבה חיונית למאמץ המלחמתי, היא פטרה אותי מהנסיעה לפולין . התקש...
אל הספר