קורות החיים של המועמד . במקרים אחרים אני מגיב קודם כול לשפת הגוף שלהם עוד לפני שהם פוצים פה . האם הם נראים שמחים או עצובים ? ערניים או עייפים ? נרגשים או עצבניים ? ככל שאני מצליח להוציא את המועמד ממצב "ריאיון" ולקיים איתו שיחה חופשית, כך קל לי יותר להעריך כיצד הוא חושב, מגיב, וכיצד הוא עשוי להסתגל לשינויים . לפעמים אני שואל את המועמד אם הוא נהנה לפגוש את אנשי הצוות האחרים בחברה, אם הם עמדו בציפיות שלו, ובאילו אופנים הוא מתרשם שבלקסטון שונה מחברות אחרות שבהן עבד או שאליהן התראיין בעבר . במקרים אחרים, אם זמן קצר לפני הריאיון בדיוק סיימתי לעשות משהו מרגש, אני מספר עליו למועמד כדי לבחון את תגובתו . רוב המועמדים לא מצפים שאכניס אותם לתוך עולמי כבר בשלב כה מוקדם, והאופן שבו הם מגיבים מלמד אותי משהו עליהם . האם הם נסגרים בתוך עצמם, או בכל זאת מוצאים דרך לקחת חלק פעיל בשיחה ? האם הסיטואציה הבלתי צפויה הזאת גורמת להם להרגיש מתוחים, או שלא בנוח ? אפילו אם מדובר בנושא או באירוע בלתי מוכר להם לחלוטין, האם הם בכל זאת מצליחים לייצר מכנה משותף וליהנות מהשיחה ? לחלופין, אשאל את המועמד לגבי נושא מרתק א...
אל הספר