ושחרור השרירים, אני מדמיינת איך ג'אניס לסטר מתנפלת על קירק . היא חוזרת על ההערה שלו ואומרת, 'אילו רק מה ? ! אילו רק לא שנאתי את הנשיות שלי, חתיכת אידיוט מיזוגיני ? אני לא שונאת להיות אישה, אני שונאת שרציתי רק את אותו הדבר שאתה רצית, אבל בגלל הגוף שלי לא יכולתי להשיג אותו ! וכן, זה שיגע אותי, ואז אמרת שאני לא יכולה לקבל את זה בגלל שאני משוגעת ! ' והיא מכסחת לו את הצורה וכולם אומרים, 'כן, זה הגיע לו מזמן . '" החלק של ג'אניס לסטר בתודעתה של סופי מסתכל על התהום שבין המציאות לתקווה, והוא משתוקק לשינוי . בזמן האחרון, סופי חושבת שהחלק הזה שבה ראוי להקשבה . הפרק הזה מסביר מדוע הרעיון הזה מצוין . דמיינו שאתן נכנסות לחדר ושומעות את החברה הטובה בשיח עם אישה זרה . הזרה אומרת, "זאת רק אשמתך שנפגעת . למה היית טיפשה כל כך ונתת לבחור הזה להתקרב אלייך ? " או, "די, תשתקי . למי זה אכפת ? אפילו לא שווה להקשיב לך . " או, "את פרה עצלה ושמנה . " איך תרגישו כשתשמעו את הזרה הגועלית הזאת אומרת את הדברים האלה לחברה הטובה ? האם תרגישו בנוח ? האם תאמרו דברים כאלה, בדרך כזאת, לחברה הטובה ? ברור שלא . אז למה רבות כל...
אל הספר