צחקקה ! האישה העצמאית צחקקה . זה היה מאוחר מדי, הצחקוק פרץ החוצה, ועכשיו הוא יחשוב שהיא מישהי שמצחקקת . היא טיהרה את גרונה ונשמה נשימה עמוקה כדי למקד את תודעתה, ואמרה את שמה . "אני יודע . " ברנרד הנהן, ידידותי ומזמין . אחר כך הוא יתוודה שהוא ביטל אותה כמישהי מחוץ לליגה שלו, ושאם הוא באמת היה חושב שיש לו סיכוי איתה, הוא היה נהפך לפקעת עצבים . אחרי הארוחה, ובכל זמן שהותה באוניברסיטה, סופי פגשה אותו במסדרונות בהינף יד ובחיוך ידידותי, ותמיד היה שם אותו זרם חשמל, אותם פרפרים . "למה ? " היא שאלה את הפרפרים . "למה הוא ? " היא גילתה שברנרד גרוש, שיש לו ילדים, ושהוא מרושש, ושבגלל המטען הרגשי שהוא כורע תחתיו אין לו זמן בחייו למישהי חדשה . זה לא מה שסופי חיפשה . היא חיפשה צחוק וטיולים וכיף בלי מכשולים . לפרפרים לא היה אכפת . "יש לו עיניים יפות ! " הם התפעלו . "יש בחור," היא הודתה לבסוף באוזני אמילי . "ויש פרפרים . ואני לא מבינה, כי אני אישה עצמאית . אני לא צריכה את הגבר הזה ואת כל הבעיות שלו בחיים שלי . " אמילי אמרה, "טוב, המדע אומר . . . " סופי קטעה אותה . "אמילי נגוסקי, את לא הולכת להגיד לי שהמ...
אל הספר