בתי הספר שלנו עדיין צועדים באותו סגנון [ טיילוריסטי ] נוקשה אשר היה נהוג לפני מאה שנה, ומקפידים על משך זמן קבוע של השיעורים, סמסטרים קבועים, קורסי "ליבה" קבועים שאינם משתנים כבר שנים רבות, אשר באים להבטיח שכל תלמיד ( נורמלי ) יסיים את בית הספר התיכון באותו גיל, וכשבאמתחתו, לכאורה, אותו ידע בדיוק . בשנת 1962 דן ההיסטוריון ריימונד קלהאן בספרו Education and the Cult of Efficiency ( "חינוך ופולחן היעילות" ) באופן בו הניהול המדעי השפיע על התנהלותם של בתי הספר בארצות הברית . קלהאן מתאר בספרו כיצד השפיעו רעיונותיו של טיילור על ניהולם של בתי הספר, החל בניצול יעיל יותר של בניינים וחדרי כיתות, וכלה בייעול אופן עבודתם של אנשי התחזוקה של המוסד . במסגרת רפורמה נוספת נדרשו המורים לתעד את פעילויות ההוראה שלהם, כדי למנוע "בזבוז זמן" . כדי שלא נחשוב לרגע שאולי הפכנו לנאורים יותר מאז ימיו של טיילור, כדאי שנזכור שרפורמות חינוכיות חדשות מהזמן האחרון, כגון "אף ילד לא נשאר מאחור", "ליבה משותפת" ו"המרוץ לפסגה", העלו כולן את קרנן וחשיבותן של בחינות תקניות במערכת החינוך הציבורי . בעצם, בחינות אלו הן פשוט הביטו...
אל הספר