מוקדמת ולהתייחס אליה כאל הסוג הטוב ביותר, או אולי אף היחיד, של הצלחה . המחיר של הנטייה הזאת הוא הטלת דופי באלה מאיתנו המגלים את כישרונם בשלב מאוחר יותר בחיים, מה שגורם לפגיעה בציבור ובחברה כולה . זה לא היה ככה תמיד . ג'ואן, בת ,53 היא פורחת מאוחר . שנות העשרה של חייה עברו עליה באומללות ובחוסר יציבות . אמה סבלה מטרשת נפוצה . אביה הצליח לפרנס את המשפחה, אך היה אדם תקוע רגשית ולא התמודד היטב עם מחלתה של אשתו . ג'ואן ואביה כמעט שלא החליפו מילה זה עם זה במהלך שנות התבגרותה . בבית הספר ג'ואן לא התבלטה . ציוניה היו טובים, אך לא טובים מספיק כדי לזכות אותה באותות הצטיינות . אחד ממוריה זכר אותה כתלמידה נבונה, אך די שגרתית . כנערה מופנמת, ג'ואן צלחה את שנות בית הספר התיכון מבלי למשוך תשומת לב מיוחדת . היא לא הצליחה להתקבל למכללה היוקרתית עליה חלמה . במכללה אליה כן התקבלה המשיכה להתנהל בבינוניות . הישגיה אפשרו לה לעבור משנה לשנה, אך לא הרבה מעבר לכך . לדברי אחד המרצים שלה, היא הפגינה עניין רב במוזיקת הרוק האלטרנטיבית לה נהגה להאזין בחולמנות, אך לא בחומר הלימוד . כנהוג בקרב בוגרי מכללה נבונים...
אל הספר