פרק רביעי אני חושבת קונקרטית. אני מפרשת שפה בצורה מילולית.

ג ם אם אתם בטוחים שאתם שולטים בשפת אמכם - הנטייה המילולית של ילדה או של תלמיד אוטיסטים יאתגרו את ההנחה הזו עד מאוד . ניבים רבים, חידודי לשון, ניואנסים, היקשים, דימויים, הֶרְמֶזים וסרקזם, שאנחנו מרבים מאוד להשתמש בהם, לגמרי לא ברורים להם . הם יתפסו אתכם במילה באופן שמעולם לא חוויתם קודם . המדליסט האולימפי הבריטי, דאג לרסון, מסכם את המלכודות הרווחות בתקשורת בין בני אדם בקביעה העגמומית, "אילו השפה האנגלית היתה הגיונית, אפילו טיפה, קטסטרופה היתה אפוסטרוף עם פרווה וממין נקבה . " צורת החשיבה של ילדים אוטיסטים היא קונקרטית וחזותית, הם ניחנים ביכולות אסוציאטיביות גבוהות ( ולעתים מבריקות ) , אך אוצר המילים של רבים מהם מוגבל . בהתחשב בכל אלה, התמונה שמציירים בראשם ניבים ומטבעות לשון רבים היא בוודאי מטרידה מאוד . קוצים בישבן ? פרפרים בבטן ? קרב תרנגולים ? ריחוף בעננים ? זה די והותר מכדי שירצו לנהוג באוטובוס החרסינה . ( מצא חן בעיניכם ? המשמעות של זה היא להקיא את נשמתו - סליחה, להקיא . ) התמונה שהם מעלים בדמיונם נמצאת בבסיסם של חלק מהביטויים שמשמשים אותנו ביום ‑ יום . כשאתם אומרים לה שיורד בחוץ "ג...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ