ע ו ב ד ת י ו ת ה ל כ ה ל מ ע ש ה 247 בבוקר ההוא, כשהתארגנתי בשקט ובשיטתיות בבקתה, שמעתי את אנשי הכפר נאספים בחוץ . הם נראו לי מודאגים משום מה, אבל הייתי טרוד בהפעלת המכונה לבדיקת דגימות דם . בסופו של דבר הצלחתי להתניע את הגנרטור ולעשות הרצת ניסיון עם הצנטריפוגה . המכונה הרעישה, ורק כשכיביתי אותה שמעתי את הקולות הרמים . הדברים השתנו בתוך שניות . התכופפתי כדי לצאת מהדלת הנמוכה . היה חשוך בבקתה, וכשהזדקפתי לא יכולתי לראות דבר בהתחלה . ואז ראיתי : קהל של כחמישים איש, כולם מודאגים וכועסים . כמה מהם הצביעו עלי . שניים הרימו זרועות שריריות ונפנפו במאצ'טות . ואז המורה, המתרגם שלי, הציע שנברח . הבטתי ימינה ושמאלה ולא ראיתי לאן אפשר לברוח . אם האנשים באמת רצו לפגוע בי, היו שם מספיק שיאחזו בי ויניחו לאנשי המאצ'טות לקרוע אותי לגזרים . "מה הבעיה ? " שאלתי את המורה . "הם אומרים שאתה מוכר את הדם . אתה מרמה אותנו . אתה נותן כסף רק לראש הכפר, ואז אתה הולך לעשות משהו עם הדם שיפגע בנו . הם אומרים שאסור לך לגנוב את הדם שלהם . " זה היה רע מאוד . שאלתי אותו אם הוא מסכים לתרגם בשבילי, ואז פניתי אל ההמון . "...
אל הספר