פרק 10: אינסטינקט החירום

ע ו ב ד ת י ו ת 228 בטוח ב- 100 אחוזים שהמחלה לא מידבקת . בלילה שקדם לחזרתי לא ישנתי, אלא הייתי ער וקראתי בדריכות ספר רפואה, עד שלבסוף הגעתי למסקנה שהסימפטומים שראיתי לא תוארו לפני כן . שיערתי שזה היה סוג של רעל, ולא משהו מידבק, אבל כיוון שלא הייתי בטוח, ביקשתי מאשתי לקחת את הילדים ולעזוב את המחוז . לפני שיכולתי לחשוב מה לומר, ראש העיר אמר, "אם אתה חושב שזה עלול להיות מידבק, אני חייב לעשות משהו . כדי למנוע קטסטרופה, אני חייב למנוע מהמחלה להגיע לעיר . " התרחיש הגרוע ביותר כבר נפרש בראשו של ראש העיר, ומיד התפשט אל ראשי . ראש העיר היה איש של פעולה . הוא קם ואמר, "האם עלי להורות לצבא להקים מחסום דרכים ולעצור את האוטובוסים מהצפון ? " "כן," אמרתי . "אני חושב שזה רעיון טוב . אתה חייב לעשות משהו . " ראש העיר נעלם כדי לטלפן לכמה אנשים . כשהשמש זרחה על ממבה בבוקר שלאחר מכן, כעשרים נשים וילדיהן הקטנים כבר היו ערים והמתינו לאוטובוס של הבוקר שייקח אותן לשוק של נקאלה כדי למכור את מרכולתן . כששמעו שהאוטובוס בוטל, הן הלכו ברגל אל החוף וביקשו מהדייגים לקחת אותן אל העיר דרך הים . הדייגים פינו להם מקום ב...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ