ע ו ב ד ת י ו ת 58 ולהזדקף, אבל רק שקעתי עמוק יותר בתוך הנוזל הדביק . אני זוכר את הזרועות, נמתחות לאחור, מחפשות נואשות בעשב אחרי משהו שאפשר למשוך, ואז פתאום משהו תופס אותי בעקבים ומניף אותי החוצה . סבתא שלי מכניסה אותי לכיור גדול על רצפת המטבח ורוחצת אותי בעדינות, במים חמים שנועדו לכלים . ריח הסבון . אלה הזיכרונות הכי מוקדמים שלי, שכמעט גם היו האחרונים . אלה זיכרונות מהחילוץ שלי, כשהייתי בן ארבע, מתעלת השופכין שעברה מול הבית של סבתי . היא היתה מלאה עד גדותיה במי הגשם האחרון ותערובת שפכים של עיירת הפועלים . משהו שם לכד את תשומת לבי, וכשדרכתי על שולי התעלה, החלקתי ונפלתי עם הראש קדימה . הורי לא היו שם להשגיח עלי . אמי היתה בבית חולים, חולה בשחפת . אבי עבד עשר שעות ביום . במשך השבוע גרתי אצל סבי וסבתי . בימי ראשון אבי היה מרכיב אותי על אופניו, ונסענו במעגלים גדולים ובשמיניות סתם בשביל הכיף בדרכנו לבית החולים . ראיתי את אמי עומדת על המרפסת בקומה השלישית ומשתעלת . אבי הסביר לי שאם ניכנס, גם אנחנו עלולים לחלות . נופפתי לה, והיא החזירה נפנוף . ראיתי אותה מדברת אלי, אבל קולה היה חלש מדי, והמיל...
אל הספר