חלק 2 : חיים ועבודה | 203 היה בקרבת מקום, בעיירה בשם רוזברג, אורגון, וגם בזכות מאגר העובדים שהיה ניתן לגייס ממיקרוסופט . יצאתי עם הבוס שלי, דייוויד שו, לטיול רגלי ארוך בסנטרל פארק, וסיפרתי לו מה אני מתכוון לעשות . הוא הקשיב לי זמן רב ולבסוף אמר, "אתה יודע, ג'ף, זה ממש רעיון טוב . אני חושב שיש לך פה רעיון טוב, אבל הוא מתאים יותר למישהו שעדיין אין לו עבודה טובה . " האמת היא שזה נשמע לי הגיוני מאוד, והוא שכנע אותי לחשוב על זה למשך יומיים לפני שאקבל החלטה סופית . זאת היתה אחת ההחלטות שקיבלתי עם הלב ולא עם הראש, כי לא רציתי להחמיץ הזדמנות נפלאה . אני רוצה למזער את החרטות שיהיו לי בחיים כשאהיה בן שמונים, ורוב החרטות שלנו הן על דברים שלא עשינו, על דברים שלא ניסינו, על הדרך שלא הלכנו בה . אלה הדברים שרודפים אותנו . בהתחלה הייתי צריך לנסוע להביא את הספרים לדואר בעצמי . אני כבר לא עושה הובלות, אבל עשיתי את זה במשך שנים . בחודש הראשון ארזתי חבילות בכריעה על הידיים ועל הברכיים על רצפת בטון קשה . אמרתי למי שכרע על הברכיים לידי, "אתה יודע, אנחנו צריכים כריות לברכיים, כי זה הורס לי את הברכיים," והוא ...
אל הספר