שאורה ואני העזנו לפקפק ביושרה של אנה . כששאלנו את אנה בעדינות אם היא ראתה את הפריטים החסרים, היא הכחישה שבכלל נתקלה בהם . היה לנו פה עסק עם גנבת, והמשכנו להעסיק אותה כי חששנו להעליב אותה . הגענו לרמות חדשות של טמטום . רק אחרי חודשים ארוכים של פריטים חסרים ושקרים הבנו שעבדו עלינו . כשהחלטנו שהגיעו מים עד נפש, הזהרתי חברה שלנו שהעסיקה גם היא את אנה . החברה הזהירה את הבת שלה, שהזהירה את בעלה, ששהה בבית בזמן שאנה עבדה . הבעל קיבל הוראה ברורה לא להשאיר את אנה לבד . כשהוא עזב אותה לדקה, היא הספיקה לגנוב את המלונה לפני שנעלמה . ואז הגיעה ויקטוריה, שגנבה מאיתנו תכשיטים אחרי שאורה יצאה מגדרה כדי לעזור לה . בין השאר, אורה קנתה לה ספרים כדי לעזור לה בלימודיה בקולג' . אח, ערכה של השכלה גבוהה לא יסולא בפז . זה כל כך טיפוסי לנו . אבל הפעם היינו חכמים יותר . חיכינו רק כמה שבועות, לא חודשים, עד שפיטרנו אותה . זמן קצר אחרי שדרכנו נפרדו, היא נסעה לחו"ל בכסף שקיבלה תמורת המחרוזות של אורה . שנים רבות היו לנו גננים שהזניחו את הגינה שלנו . לא רצינו לפטר אותם כי בדיוק נולד להם תינוק וריחמנו עליהם, ומדי פעם ה...
אל הספר