122 הצד הנכון של ההיסטוריה המדעית של המטריאליסטים ולעג לטענתם שהחולשה האנושית תיעקר מהשורש באמצעות ״ההיגיון הבריא והמדע . . . שיחנכו מחדש את הטבע האנושי . ״ הוא צחק לרעיון שאפשר לומר לבני האדם שאין להם האפשרות לבחור וניתן פשוט להנחותם למוסריות באמצעות החלה של חוקים מדעיים . לא, קבע דוסטויבסקי, האדם יתקומם נגד היגיון שכזה . בני האדם אינם בנויים לזה : ״מה שהאדם רוצה הוא פשוט בחירה עצמאית, ולא חשוב מה יהיה מחירה ולאן היא תוביל . ובחירה, כמובן, 29 רק השד יודע איזו בחירה . ״ בני האדם הם יצורים שמחפשים יותר ממה שהתבונה והמדע מתיימרים להעניק להם — והם אינם רק אותם בעלי חיים אגוצנטריים, כפי שהתבונה והמדע רוצים להציג אותם . דוסטויבסקי צפה שהחיפוש אחר משמעות, שערכי היהדות-נצרות והטלוס היווני אינם בולמים אותו, ושהדטרמיניזם המדעי משחרר אותו מכל אחריות מוסרית, יתפרץ בדלקה עזה שתצית את העולם כולו . התוצאה תהיה דם וסבל, מערבולת של אימה, ואחריה תקופה של ריקנות . דוסטויבסקי חשב שמות האלוהים הוא גם מותו של האדם . ניצחון הרצון בעיניו של פרידריך ניטשה ( 1844 - 1900 ) , מותו של אלוהים לא הותיר מקום לתכלית ...
אל הספר