פרק 1: החתירה לאושר

26 הצד הנכון של ההיסטוריה מדי שבוע אני עוזב הכול לעשרים וארבע שעות . כיהודי דתי אני שומר את השבת, ופירוש הדבר שהטלפון והטלוויזיה מחוץ לתחום . ללא עבודה . ללא מחשבים . ללא חדשות . ללא פוליטיקה . יום שלם, בתוספת שעה, אני מבלה עם אשתי וילדי והורי, עם הקהילה שלי . העולם שבחוץ נעלם . זו נקודת השיא של חיי . אין אושר גדול מלשבת עם אשתי, להביט בילדים משחקים ( ולפעמים רבים ) זה עם זה ולהחזיק ספר פתוח בחיקי . אינני היחיד . שבת היא נקודת השיא בשבוע בחייהם של יהודים רבים . יש אימרה ישנה בקהילה היהודית : היהודים לא שמרו את השבת, השבת שמרה את היהודים . אין ספק שהיא שמרה על השפיות שלנו . אני מסקר את הפוליטיקה למחייתי, ואני אוהב לעשות זאת — זה חשוב ובעל משמעות רבה, והמאמץ להבין רעיונות ולהעביר אותם לאחרים יכול להיות מרגש . אבל הפוליטיקה איננה שורש האושר מבחינתי . הפוליטיקה פירושה לעבוד כדי לבנות את המסגרת לחתירה לאושר, ולא להשגתו . הפוליטיקה עוזרת לנו לבנות את התנאים המוקדמים הדרושים לאושר, אך אינה מסוגלת לספק את האושר עצמו . האבות המייסדים ידעו זאת . משום כך תומס ג׳פרסון לא כתב שבידי הממשלה הכוח להענ...  אל הספר
מטר הוצאה לאור בע"מ