הורות במשפחה ממוזגת ביל ודניז דניז, בת שלושים ושבע, התנדבה בארגון צדקה של הכנסייה שסיפק אוכל ודיור לחיילים משוחררים חסרי בית, וביל, בן ארבעים ושש, היה אחד התורמים הגדולים של הארגון . ההתנדבות עזרה לדניז להתמודד עם קשייה כאם יחידנית לשני ילדים קטנים שאביהם נעדר זה שנים . דניז עבדה בעבודה משעממת ולא מאתגרת במשרד עורכי דין, וכמעט שלא היו לה חיי חברה . ההתנדבות גם עזרה לה למצוא יותר משמעות בחייה . ביל גדל במשפחה של אנשי צבא, ולכן חיילים משוחררים היו קרובים ללבו והוא רצה לעזור להם . השניים נפגשו בערב גיוס התרומות השנתי, שביל היה בו הנואם הראשי . בהמשך הערב ביל הזמין את דניז להיפגש במסעדה כדי לשוחח על דרכים שבהן יוכלו לקדם יחד את מטרות הארגון . הם מיד הרגישו שיש ביניהם כימיה והחליטו לבלות יותר ביחד . עבור דניז זה היה דבר לא פשוט, מפני שכמעט שלא נשארו לה חברות שיכלו לשמור על בניה, גבריאל ושיין . דניז וביל התחילו להתראות בקביעות, ודניז נמשכה לאורח החיים היציב והמובנה של ביל . היא חשבה שאורח חיים כזה יכול להועיל לה ולבניה לאחר שאביהם של הילדים נטש את המשפחה בגלל בעיות סמים . ביל הרי היה נשוי בע...
אל הספר