ומתחילה לבכות . היא מנסה להיאחז באמה, אבל אמה מובילה אותה לכיסא שבפינה, מושיבה אותה עליו, מניחה לה לבכות בשקט ומבהירה לה שעליה להישאר שם עד שתתנצל בפני דיאן . זיכרונות ילדות חזקים זאת היתה חוויה רבת עוצמה עבור שרה . ואילו לא נחשפה שוב לחוסר יושר כזה, ייתכן שזיכרון התקרית היה מתפוגג ולא משפיע על תפיסותיה בדבר אמת ופתיחוּת . אך במהלך ילדותה ושנות העשרה לחייה ראתה שרה דוגמאות חוזרות ונשנות להתנהגות זו אצל אמה . אמה היתה מתלוננת ולפעמים אפילו בוכה בגלל העול הרובץ על כתפיה, אבל במפגשים פנים אל פנים עם האנשים שהציתו את הרגשות האלה היא היתה נהפכת לגברת שקטה וכנועה שבולעת את רגשותיה ועושה את מה שמצפים ממנה . אולי היא חשבה שלא מנומס, לא נעים, לא נוח או בלתי מתחשב מצדה לאפשר לאחרים להבין שהיא מתוחה ועצבנית, או מסיבה כלשהי מעדיפה שיניחו לה לנפשה . אבל מעשיה מלמדים את שרה שגילוי לב הוא לעתים קרובות בחירה גרועה באינטראקציות פנים אל פנים עם מכרים, קרובי משפחה וחברים קרובים . בתקריות החוזרות והנשנות האלה טמונים זרעי גישתה של שרה ליחסים עם אנשים אחרים, וכך מתחילים להיווצר אצלה הסכמים כמוסים עם עצמה וע...
אל הספר