הזמנה לשרת ציבור׀ 15 ואל קיבתנו הן מגיעות בתוך לחם טרי מהמאפייה בקריית מלאכי הסמוכה . השמש כבר עולה, אגלי טל מצטברים על הרגליים ורוח נעימה טופחת על הפנים . אנחנו כבר על הטרקטורים העייפים בדרך לעבודה בשדה : גרירת קווים, פריסת טפטפות, ריסוס, תיקון ברז, פתיחת סתימות, תכנות מחשב השקיה . אנחנו מגש הכסף שעליו הוגשה מיטב התוצרת החקלאית של קיבוצי ההר בשפלה . זו אינה אידיאליזציה ממרחק של עשרות שנים . העבודה היתה פיזית וקשה, והאחריות שהוטלה על כתפינו — צעירים בסוף שנות בית הספר היסודי והתיכון — היתה עצומה . נדרשנו לתכנת את מערכות ההשקיה, לבדוק את הצינורות והממטרות, להפעיל כלים כבדים כמו טרקטורים ענקיים, מחרשות, דיסקוסים, מרססים ועוד . ההצלחה של השדה היתה הצלחתנו . ידענו למדוד כמה גשם ירד, להעריך את עצמנו על פי כמויות החיטה או הכותנה שהניבו השדות, לזהות האם סיימנו שנה רווחית או גירעונית . בכל יום שכזה, בתום שעות העבודה הממושכות, התקפלנו שוב לטרנזיט בדרך חזרה לקיבוץ . כילדי קיבוץ דתי חונכנו לחיים משותפים אמיתיים, לערבות הדדית ולהתנדבות . וכמובן, גם לעבודה, יצירה ויוזמה . החיים בקיבוץ, כפי שחוויתי ...
אל הספר