לפני שפגשתי את ד"ר אגר אישית התקשרתי להזמין אותה לשאת הרצאת אורח באוזני תלמידַי בקורס "הפסיכולוגיה של שליטה במוחנו" בסטנפורד . בשל גילהּ ומבטאהּ דמיינתי בבושקה מהעולם הישן שמטפחת ראש קשורה תחת סנטרה . כשדיברה אל תלמידי, ראיתי במו עיני את כוח הריפוי שלה . היא עמדה שם, זוהרת בחיוכה הקורן, בעגיליה הנוצצים ובשערה הזהוב הבוהק, לבושה מכף רגל ועד ראש בבגדים שאשתי אמרה לי מאוחר יותר שהם של שאנֶל, וגוללה את סיפוריה המחרידים, הקשים מנשוא, על האופן שבו שרדה במחנות המוות של הנאצים . היא עשתה זאת בהומור ובגישה נמרצת וחיונית, ובנוכחות וחוֹם שאיני יכול לתאר אלא כאור צרוף . חייה של ד"ר אגר היו מלאים אפלה . היא נשלחה לאושוויץ כשהיתה בסך הכול נערה . חרף העינויים, הרעב והאיום התמידי במוות, היא שמרה על חירותה הנפשית והרוחנית . היא לא נשברה תחת הזוועות שחוותה ; הן רק חיזקו אותה ומילאו אותה אומץ . למעשה, חוכמתה נובעת מעומק הפרקים המזוויעים ביותר בחייה . היא מסוגלת לרפא אחרים משום שעשתה בעצמה את המסע מטראומה לניצחון . היא גילתה איך להשתמש בהתנסויותיה באכזריות האנושית כדי לחזק רבים כל כך - מאנשי צבא, כמו החיי...
אל הספר