184 | סיגל שביט טראוב עוזב את הארגון ועובדים רבים מדווחים על חששות בנוגע לעתיד החברה, אף שהמוצר לא השתנה, הלקוחות עדיין מעוניינים בו והארגון ממשיך לתפקד כרגיל . מנכ"ל שרוצה לרתום את עובדיו לחזונו ואליו באופן אישי, צריך לפעול בצורה אקטיבית . ה"כריזמה של התפקיד" יוצרת באופן טבעי ריחוק מסוים בינו לבין העובדים . מכאן שדיסטנס ( מרחק ניהולי ) מסוים קיים בכל מצב . המרחק הזה משתנה ממנכ"ל אחד לשני . הדבר תלוי באופי האדם, במבנה הארגוני, בתהליכי עבודה, בתרבות הארגונית, בשוק שבו פועלים, בשלב שבו נמצא הארגון ועוד . יתר על כן, יש מנכ"לים שבאופיים הם סגורים יותר או משימתיים יותר, ולכן השיח שלהם עם העובדים מצומצם יותר . מנכ"לים אחרים מוצאים שהדיסטנס שנוצר מקל עליהם לקבל החלטות מורכבות, כמו במקרי פיטורים . הדיסטנס מונע מבחינתם בלבול בין חברות לבין יחסי עבודה, ולכן הם ממתנים את המעורבות הרגשית . ואולם אחת הסכנות שצפויה למנכ"ל שלא מחבר אליו את העובדים היא ניתוק מהמתרחש בשטח . מנכ"ל שנמצא רוב זמנו בישיבות הנהלה ובישיבות דירקטוריון עלול למצוא את עצמו מבלה זמן יקר בחדר הדיונים או עוקב אחר המניה במשרדו, ולאב...
אל הספר