380 אליעזר דון – יחיא במרכז המאבקים בתחום הדת והמדינה בעשור השלישי עמדה המחלוקת על הגדרתה של הזהות היהודית הלאומית . המחלוקת בנושא זה המכונה " מיהו יהודי " מתמקדת בשאלת מקומה של הדת בקביעת גבולותיה של ההשתייכות לעם היהודי . אז גברה המעורבות המשפטית בנושא ונעשתה - לראשונה - לגורם שהביא לשינוי הסטטוס קוו . בעשור זה גם מוסדה , לראשונה , הגדרת המונח " יהודי " בחוק של הכנסת שהתקבל בעקבות פסיקת בג " צ . לכך קשור חידוש נוסף בסוגיה זו . במקום השאלה , האם הגדרת ההשתייכות הלאומית צריכה להיעשות על בסיס דתי , עמדה במוקד הפולמוס שאלת טיבו של הגיור , שבכוחו לזַכות אדם להצטרף ללאום היהודי – שאלה שנסבה , למעשה , על מעמדם של הזרמים הלא אורתודוקסים בישראל . זהות לאומית וזהות דתית האם אפשר להפריד ביניהן ? פסיקת בג " צ בעתירת רופאיזן ב- 10 במרץ ,1958 הוציא שר הפנים , ישראל בר-יהודה , שהיה איש אחדות העבודה , הנחיות לפקידי הרישום לפיהן יש לרשום כיהודי בתעודת הזהות ובמרשם התושבים כל אדם המצהיר " בתום לב " על היותו יהודי . כמו כן יש לרשום כיהודי כל ילד שהוריו הצהירו על כך . ההנחיות גרמו לסערה גדולה , ובעקבותי...
אל הספר