מבנייני האומה עד חולות נואיבה: הזמר העברי בעשור השלישי

218 נחומי הרציון הזמר העברי , בַּסוגה של " שירי ארץ ישראל ", מגיע לשיאו בעשור השני ולפסגתו אחרי מלחמת ששת הימים , לקראת סוף 1967 . הניצחון במלחמה מוליד גל גדול - ויש המגדירים זאת מבול - של אלבומי קרבות , ניצחון וזיכרון , כמו גם יבול מבורך של שירי גאווה וניצחון , האדרה , כוחניות , שמחה ושׁיכרון חושים , ובצד אלה גם שירי זיכרון . למעשה , בעקבות הניצחון הצבאי נוצר קונסנסוס של זמר עברי כחלק מהתרבות העברית ו " ההסכמה הקיבוצית " של המדינה כולה . בתחום הלהקות הצבאיות וצוותי ההווי חלה אחרי מלחמת ששת הימים אינפלציה מדהימה שהניבה קרוב ל- 30 הרכבים בעשור השלישי , ועל כך נרחיב בהמשך . מעט לפני תום העשור השני , ערב מלחמת ששת הימים , נפתח העידן הבא בסערה עם " ירושלים של זהב " . ואילו אחרי המלחמה נכתבו שירים על מקומות ואתרים שכבש צה " ל ושהפכו לחלקי מולדת של רבים בעם , לאחר ששנים ארוכות היו רק מחוזות חפץ וגעגוע . כך נמצֵאנו שרים את " ראי רחל ראי / הם שבו לגבולם " ו " שוב לא נלך רחל . . . / מִנִי שדמות בית לחם " ) שמואל רוזן ואפי נצר ( ; ו " הלא שוב ניפגש / בלי קרב ובלי אש / עוד נשובה אל עמק דותן " ) דלי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי