עמדות של אסירים בישראל כלפי תהליכי צדק מאחה

422 ענבל פלג-קוריאט ודנה וימן-זקס מבוא בעשורים האחרונים החלה מערכת אכיפת החוק והפיקוח החברתי במדינות שונות בעולם ואף בישראל להכיר בהליכים חלופיים ומשלימים ליישוב סכסוכים פליליים . חלק לא – מבוטל מההליכים שננקטים במדינות שונות מבוססים על תפיסות של צדק מאחה . אף שאין הגדרה מוסכמת אחת לצדק מאחה ( 2004 Sharpe, ) , ככלל, מדובר בתפיסת עולם חברתית שהתייחסותה למעשה הפלילי ולתגובה אליו שונה מהנהוג במשפט הפלילי הקונבנציונלי . גישת הצדק המאחה רואה את המעשה הפלילי, לא רק כהתנהגות הסוטה מאמת המידה הנורמטיבית של החוק הפלילי, אלא גם כהתנהגות שפוגעת באנשים וביחסי הגומלין ביניהם, כאשר התוצאה שלה היא פגיעה בנפגע העבירה, בקהילה ואף בפוגע עצמו ( פרקש, 2009 ; 2002 Zehr, ) . הגישה מגדירה בהרחבה את נפגעי העבירה כמי שנפגעו במישרין או בעקיפין ממעשיו של מבצע העבירה, ובהם גם בני משפחה, חברים וחברי קהילה שהושפעו מהמעשה ( קלר – חלמיש ופלג קוריאט, 2020 ) . המטרה המרכזית של תהליכי הצדק המאחה היא איחוי הפגיעות שנגרמו בשל המעשה הפלילי . הדרך להשגת מטרה זו היא דיאלוג מונחה והוגן בין הצדדים שמושפעים מן המעשה הפלילי, ומט...  אל הספר