236 אבנר פיינגלרנט קאזה מילה, ונדמה שהיא הראשונה ש"קוראת" ומבינה את דמותו של לוק, גם בלי שהיא יודעת עליו דבר . היא היחידה שאיתה הוא מדבר ומוכן לתת בה אמון . הוא מבקש ממנה שתבריח את הציוד שלו מהמלון למכונית, ומרגע זה מתחיל מסעם המשותף, ולא פעם נראה שהיא זו שמניעה את המסע . סצנת "שנת המוות" היא נקודת מפנה אחרונה וגלויה שבה ברור שלוק אינו מוכן להמשיך במסע ואילו היא מסרבת להמשיך להישאר איתו, אלא אם ימשיך כרוברטסון . היא עוזבת אותו והוא רודף אחריה כאילו היא אובייקט איווי, שבלעדיו הוא לא יכול לחיות . על פי צ'טמן, נראה כי ניתן לפענח זאת כי האישה היא זו שיודעת ומובילה את לוק לקבל על 161 ייתכן שהיא מבינה את מה שלוק עצמו את האיווי שלו ( המוות ) . אינו יודע, והוא נותן בה אמון מפני שהוא מרגיש כי בנשי מגולם הממשי שלו, שיש בו ערבוב קמאי של חופש ראשוני מוחלט עם 162 נדמה שהאישה מבינה את מופעו המאיים מוות שמשחרר מהכול . של המוות באותו רגע קצר של מבט שבו היא מפנה את גבה אל המושב הקדמי, כפי שלוק מנחה אותה, בסצנת הנסיעה בשדרה . אמנם היא נרתעת לאחור, אך אין זה מונע ממנה להמשיך במסע, ואולי להפך - בשונה מלוק...
אל הספר