גילה רוסו צימט 224 הערבית, ומתאימה את עצמה למציאות המשתנה . קיימות עדויות לכך שכל הצדדים הנוטלים חלק במעשה החינוכי עשויים להפיק תועלת ממעורבות הורים בגנים ובבתי ספר . כך לדוגמה, רווח בשיפור ההישגים הלימודיים, חיזוק המוטיבציה והסקרנות ללמידה, חיזוק הביטחון העצמי, וגיבוש עמדות חיוביות יותר למוסד החינוכי ( אייזנברג ואופלטקה, 2008 ; בלומנפלד, 2015 ; טל ובר, 2010 ) . גם בעמדות של ההורים בחברה הערבית מסתמן רצון להיות מעורבים יותר במערכת החינוך . בהקדמה לפרק שכתבה מסארוה ‑ סרור ( 2016 א' ) בספר ילדות בחברה הערבית בישראל היא כותבת כך : "ילדות והורות הן מצבים המצויים בזיקה הדדית ‑ מגדירים ומעצבים זה את זה . כל דיון בילדות הוא ממילא גם דיון בהורות" ( עמ' 11 ) . לטענתה, האימהות בחברה הערבית עברו שינוי גדול בעקבות השיח המערבי המחלחל לחברה הערבית . תהליך השינוי הוא איטי, בעיקר בשל האופי הפטריארכלי ‑ מסורתי והתנגדות הזרמים הדתיים לתפיסות המערביות . במאמר נוסף ( מסארוה ‑ סרור, 2016 ב' ) , היא מציגה ממצאי מחקר שבחן את המשמעויות שאימהות פלסטיניות מעניקות לתכנית האתגר, המשלבת מודל חינוכי ומודל משפחתי . ...
אל הספר