38 אורנית רמתי דביר בלתי-אחיד, והוסיף והדגיש שהערכים שהוא מבקש לקדם בחינוך הגופני מנוגדים לערכים כמו 'הרמוניה' ו'תנועה חופשית' . החינוך הגופני העברי יועד איפוא מראשית דרכו לתמוך בגיבושה של זהות לאומית משותפת ואחידה, גברית בבסיסה, זהות 'היהודי החדש' ( רם, ,2003 2004 ) . בתיעוד שמשקף את הלך הרוח באותה תקופה לא נמצאת כל התייחסות נפרדת ל'יהודייה החדשה' בכלל ולנערה יהודייה בפרט . אפשר לשער שהדבר נבע מהרצון להימנע מדימויים של נשיות - עדינות, רכות ושקט - שיוחסו ליהודי הגלותי, ומהרצון לבדל את הנערות בציון מסמנים גלותיים . ייתכן עוד שנערות ונשים לא זכו להתייחסות מיוחדת משום שהחשיבה המגדרית טרם נבטה אז בקרב הציבור היהודי, והתפיסה המקובלת ראתה בנער את נציג הנוער - נערים ונערות כאחד . הציונות, אם כך, ביקשה להנכיח את עצמה לא רק דרך רעיונות וחזון משותפים אלא במידה רבה גם באמצעות גוף אחיד, או כפי שמתארת מאירה וייס ( 2012 ) : ״הציונות היתה לא רק תנועת שחרור לאומית, פוליטית ותרבותית, אלא היא היתה גם מהפכה של הגוף״ . תפיסה זו קיבלה ביטוי בדבריו של מקס נורדאו בקונגרס הציוני השני באוגוסט ,1898 שתיאר את הצ...
אל הספר