78 דוד כהן-צמח מצוי אף הוא בפרק י' 16 - 19 לפני חזון החוטר, אם כי בריחוק 107 נמצא מסוים ממנו, ואף הוא פותח בביטוי "הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת" . שבפרק א' הכותב סומך את נבילת העצים לשרפתם ( 30 - 31 ) , ואילו בפרק י' מופיעים שני ציורים אלו בנפרד : בפס' 16 - 19 מופיעה תמונת העצים הנשרפים, ובפס' 33 - 34 תמונת העצים הנופלים . הסדר ההפוך מההופעה בפרק א', קודם שרפה ואחר כך נפילה, עשוי אולי להצביע על זיקה בין שני הקטעים, על פי רוח הכלל 108 הדמיון הלשוני-סגנוני בין א' 24 ל - י' 16 מראה שקבע זיידל . שאין הדבר מקרי : פסוק 24 בפרק א' פותח פסקה המתארת את העונש ליהודה : "לָכֵן, נְאֻם הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת [ . . . ] ", ופסוק 16 בפרק י' פותח פסקה שעניינה העונש לאשור : "לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת [ . . . ] " . הקבלת גורל אשור לגורל יהודה היא רעיון בעל חשיבות, כפי שנראה להלן . הדמיון הסגנוני-לשוני בולט אף יותר בהקבלת א' 31 אל י' 17 : "וְהָיָה הֶחָסֹן לִ נְעֹרֶת, וּפֹעֲלוֹ לְ נִיצוֹץ ; וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו, וְאֵין מְכַבֶּה" " וְהָיָה אוֹר-יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ, וּקְדוֹשׁוֹ לְ לֶהָבָה ;...
אל הספר