דורון מצא 252 אך גם כשלוחה דמוגרפית של קהילה ערבית ‑‑ פלסטינית גדולה, שבחסות המלחמה נעשה מאמץ מצד הצבא והדרג המדיני לדלל את נוכחותה . התוצאה הייתה מדיניות של פיקוח על המיעוט, שביטויה המובהק היה הממשל הצבאי שהוטל עם תום הקרבות של המלחמה והוסר באופן פורמלי כעבור שני עשורים, בדצמבר 1966 . מנקודת ראות הממסד הישראלי, נוכחות המיעוט במדינה החדשה הייתה כורח המציאות ועמדה בסתירה גמורה לעניינו לטהר את המרחב מנוכחות זרה . שאיפה זו, הגם שלא הוצהר עליה מעולם, שיקפה את תהליך ההתפכחות שעבר הזרם המרכזי בתנועה הציונית מהתקוות להכלת האוכלוסייה הערבית ‑‑ פלסטינית בתחומי ארץ ישראל על בסיס אמונה בכוחה הממגנט של המודרניזציה ושל הרעיון המעמדי, שאמורים היו להיות כוח משיכה עבור הפלאחים . ההתפכחות שנרשמה בעיקר מסוף שנות ה ‑‑ 20 של המאה הקודמת לגבי יכולתה של הציוניות להוות מודל לאומי מכיל, המבוסס על יסודות ליברליים ואינדיבידואליים מהסוג שהתפתח במערב אירופה, נבעה גם מהסיטואציה האסטרטגית ‑‑ ביטחונית שהתפתחה בשנים הללו, ובעיקר מביטויי ההתנגדות הגוברת של תושבי הארץ הערבים ‑‑ פלסטינים למפעל ההתישבות הציוני . חוסר ההש...
אל הספר