90 עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים “אההה . . . לא . . . ודאי שזאת אמרתי, אבל אינני מתכוון לקונפליקטים תת-הכרתיים . הקונפליקטים שמהם אני חושש הם יותר מולך, מר פרויד" . “מולי ? ! וכי מדוע לך לחשוש מקונפליקטים שיתעוררו מולי ? הלא שני מכרים ותיקים אנחנו, שנינו בני אותה עיר, בוגרי אותה פקולטה לנוירולוגיה בווינה . מאז ומעולם רכשתי לך יחס אבהי ומכבד ! אמנם לא כפי שמר אייכהורן היה עבורך, אך השתדלתי בכל מאודי . אין זה סוד שאף קשריך הטובים עם אנה בִתי הסבו לי תמיד נחת . אם כן, מדוע זה יעלה על דעתך לחשוש מקונפליקטים שיתפתחו בינינו ? " “כן . . . זה נכון . . . יחס אבהי שהייתי כה זקוק לו לעיתים, אך לא לזאת הייתה כוונתי . ברצוני לומר שהנושאים שבחרתי לעסוק בהם בפגישתנו השבועית מחר עלולים ליצור אי-נעימות בינינו, ומפני זה אני חושש" . “על אילו נושאים אתה מדבר ? מדוע שייצרו בינינו אי-נעימות ? " תמה פרויד . “ובכן, רציתי לדבר מחר על נושא מרכזי ביותר ב'תיאוריית העצמי' שהגיתי — נושא הנרקיסיזם ושלבי ההתפתחות של האדם" . “אני מבין", הנהן פרויד בנימת הרהור לא מוסתרת, “ומדוע לך לפתוח בנושא כה רגיש, מר קוהוט ...
אל הספר